לא גדלתי בלי אבא. לא עברתי חרם, לא הייתי ילד דחוי, ולא הייתה לי ילדות שורדת.
הייתי הילד הכי מקובל בכיתה, והייתה לי ילדות די טובה.
אני גם לא הולך לספר לך סיפור מעורר רחמים, אני הולך לספר לך סיפור של בחירה,נאמנות, מודעות ואומץ.
במשך 7 שנים הייתי בזוגיות, זה מה ששבר אותי? נשמע צרות של עשירים אה? אבל בפנים הרגשתי הכי נורא בעולם.
מבחוץ הכול היה נראה בסדר- מערכת יחסים "נורמאלית" והאמת שהיא גם הייתה מדהימה. אבל בפנים הרגשתי משהו אחר.
הרגשתי שאני לא באמת מכיר את עצמי.
הרגשתי שיש בי פוטנציאל לא ממומש. ידעתי שיש עולם בחוץ מלא בטוב שאני צמא להכיר.
הרגשתי שאני חי את החיים -אבל לא באמת חי.
יום אחד קיבלתי החלטה. לסיים את המערכת יחסים
ולצאת לגלות מי אני באמת. עד הסוף!
לא מי שהסביבה חושבת שאני.
לא מי שהתרגלתי להיות. ולא מה שלימדו אותי להיות.
מאותו רגע התחיל המסע.
חיפשתי.ניסיתי.נכשלתי.נפלתי.קמתי.
לקחתי אחריות על החיים שלי.
לא חיכיתי להזדמנויות. יצרתי אותן. המזל אף פעם לא דפק לי בדלת.
יצאתי לחפש אותו בעצמי.
למדתי משחק.ושם קרה משהו שלא ציפיתי לו.בפעם הראשונה בחיי פגשתי חלקים בעצמי שלא הכרתי.
הבמה הכריחה אותי לקלף את עצמי, להרגיש. להיחשף. להסתכל פנימה למקומות הכי חשוכים שלך.
עברתי לא מעט כישלונות ודחיות בדרך. אבל עם הזמן הבנתי משהו.
כישלון הוא לא ההפך מהצלחה. הוא חלק ממנה.
כל נפילה וכל טעות הייתה אבן דרך, בלעדיהם לא הייתי מי שאני היום . כשנפל לי האסימון הזה- מאותו רגע קיבלתי כל כישלון באהבה גדולה.
ותכלס? ואני באמת אוהב את מי שאני היום.
בהמשך פתחתי עסק להפקת פרסומות.
עבדתי עם עסקים גדולים וקטנים.
הרווחתי כמו שאנשים בני גילי היו משתוקקים להשתכר.
קיבלתי הערכה. אהדה. תשומת לב. הייתי במרכז הבמה.
אבל עדיין משהו בפנים היה חסר. כאילו הנשמה שלי לוחשת:“זה עדיין לא זה.”
אבל האגו נהנה. מה זה נהנה? כל היום מקבל ליטופים מתשומת הלב שקיבלתי.
אבל הנשמה נשארה רעבה.
אגב- אגו זה לא מניע כל כך טוב כדי להצליח.
אז חיפשתי את עצמי עוד ועם השנים הבנתי שאני לא היחיד.
פגשתי המון אנשים שנראים מוצלחים מבחוץ.אבל מנותקים מעצמם מבפנים.
אנשים שבנו לעצמם דמות, והם אשכרה יכולים להעביר ככה חיים שלמים.
אבל איבדו בדרך את מי שהם באמת.
ואני מכיר את זה ממש טוב. כי גם אני עשיתי את זה.
הצגתי לעולם פרסונה חזקה, בטוחה ומצליחה של עצמי. גרסה שאין לה חולשות וזה התחיל לעייף אותי..
כמה אתה יכול לתדלק דמות כזאת שהיא לא באמת אתה? הכל כדי להרגיש מוערך בפני הסביבה.
בסוף זה מתיש.
כל החיים פעלתי מהאינסטינקט. לא כי למדתי את זה.כי זה היה הטבע שלי.
הייתי סקרן. נועז. מותח גבולות, מעקם את הכללים, אחד שהולך נגד הזרם. אחד שמוכן להיכשל כדי לגלות משהו חדש. אחד שמעדיף חוויה אמיתית על פני חיים בטוחים. בקיצור הייתי חתול רחוב. אחד כזה שמפולפל- יודע להסתדר. לפעמים זה גם בא עם אגרופים לבטן, אבל אגרופים שהפכו אותי ל"רוקי".
הייתי מנסה דברים שלאחרים היו נראים תלושים מהמציאות- וזה תמיד עבד לי.
לא חשבתי- פעלתי.
עם השנים למדתי לקחת את האינסטינקט הזה וללטש אותו לא להפוך אותו לפחות פראי.
אלא להפוך אותו ליותר מודע.
למדתי להבין מה עובד לי. למה זה עובד לי.
איך אני יוצר חיבור עם אנשים.איך אני מזהה הזדמנויות.איך אני יוצר אותן. איך אני נשאר נאמן לעצמי גם כשיש פחד.
למדתי, לקרתי, העמקתי, שאלתי את עצמי שאלות.. ולאט לאט הורדתי את הכשירון הטבעי שלי למודעות, כדי שאוכל ללמד את זה גם אנשים אחרים.
שמתי לב שאני עוזר להרבה חברים במערכות יחסים. פרסמתי את עצמי כמאמן דייטינג אחרי למידה מעמיקה של התחום.
ואז קרה משהו שלא ציפיתי לו. הנשמה שלי התחילה לפרוח.
אנשים התחילו לפנות אליי. לבקש עזרה.
בהתחלה חשבתי שאני עוזר להם בתקשורת. בביטחון. בקשרים. במערכות יחסים.
אבל עם הזמן גיליתי משהו עמוק יותר.
הבעיה אף פעם לא הייתה רק זוגיות. הבעיה הייתה ניתוק.
ניתוק מהעצמי. מהרצונות. מהאמת מהאינסטינקט.
מאז ליוויתי מאות אנשים. אנשים שחיפשו ביטחון.אנשים שחיפשו זוגיות.אנשים שחיפשו חברים.אנשים שחיפשו לפרוץ בעסק.
אבל בסוף לכולם היה מכנה משותף- הם חיפשו את אותו הדבר.
את עצמם, והם לא כל כך הבינו את זה.
רוב האנשים מלמדים מה להגיד. אני מלמד איך לחזור להרגיש. איך לחזור להקשיב לעצמך.
איך לזהות את הקול שלך בתוך כל הרעש.
איך להפסיק לחיות על טייס אוטומטי.
איך להתחיל לפעול מתוך חיבור אמיתי לעצמך.
כי לפני שאתה משפיע על אנשים
אתה צריך להשפיע על את עצמך.
לפני שאתה יוצר חיבור עם אחרים
אתה צריך להכיר את עצמך, ולפתח מערכת יחסים בריאה עם עצמך.
ולפני שאתה משנה את החיים שלךאתה צריך להיזכר במי היית לפני שהעולם סיפר לך מי אתה אמור להיות.
וככה נולד סדנת " להיות אני"
לא עוד קורס. לא עוד סדנה. לא עוד אוסף טכניקות.
אלא תהליך של חזרה הביתה.
חזרה לאדם שהיית לפני הפחד.
לפני המסכות. לפני ההתניות.